המשטרה מסנדלת את הפיכת ה-CBD לחוקי בישראל

נחשפה אחת הסיבות המרכזיות לעיכוב ביוזמת משרד הבריאות להחרגת הרכיב CBD מפקודת הסמים ולהתרתו לשיווק ושימוש חופשי: המשטרה הגישה מסמך התנגדות בו טענות על בעיות אכיפה, נהיגה תחת השפעה, סכנת שימוש ע"י בני נוער, קשיים משפטיים ועוד.

המשטרה מנסה לעצור את היוזמה להפיכת ה-CBD לחוקי בישראל – כך עולה ממסמך רשמי של המשטרה שהוגש לאחרונה למשרד לבטחון פנים ועותק שלו הגיע למגזין קנאביס. במסמך מגיבה המשטרה ליוזמת משרד הבריאות להחריג מוצרי CBD מפקודת הסמים ולהתיר שיווק ושימוש בהם כתוסף מזון באופן חוקי וחופשי.

הרכיב CBD, בניגוד ל-THC, אינו גורם להשפעה פסיכואקטיבית אינטנסיבית ונחשב לבעל סגולות בריאותיות בעלות ערך. הוא נמצא בשימוש נפוץ במדינות רבות בעולם, לעתים בכינוי “קנאביס לייט”, וחוקי בכל צפון אמריקה ובכ-75% מאירופה אך בישראל נחשב לסם מסוכן מדרגה ראשונה בפקודת הסמים כמו כל רכיבי הקנאביס.

התיקון לפקודת הסמים שניסח משרד הבריאות ונחשף לראשונה לפני כחצי שנה במגזין קנאביס, אמור להסדיר את הנושא גם בישראל. הוא נוסח לאחר מחאה ציבורית רבת שנים על אף התנגדויות מצד בכירים במערכת הבריאות, בעיקר של מנהל היחידה לקנאביס רפואי יובל לנדשפט, שהציג הסבר שנוי במחלוקת להתנגדותו.

על פי תכנית משרד הבריאות, שממתינה להקמת הממשלה כדי להיחתם, ההגדרה של “קנאביס” בפקודת הסמים לא תכלול מוצרים מוגמרים שמכילים פחות מ-0.2% או 0.3% THC. המסחר והשימוש ב-CBD יתאפשרו כתוסף תזונה בפיקוח של שירות המזון במשרד הבריאות וללא צורך במרשם רופא כפי שזה היום.

המשטרה: “מתנגדים לתיקון המוצע”

כעת חושף מגזין קנאביס את התגובה הרשמית של משטרת ישראל להצעה לתיקון החוק, כפי שנוסחה ע”י עו”ד הדס פטר, קצינת מודיעין וטכנולוגיות של המשטרה, והועברה אל יועמ”ש בט”פ עו”ד יואל הדר, ממתנגדי הקנאביס הגדולים בממשלה.

מהות תשובת המשטרה היא התנגדות מוחצת למהלך וניסיון לסנדל את יוזמת משרד הבריאות להחרגת CBD מפקודת הסמים, בין השאר בגלל חשש של המשטרה שמא השוטרים לא ידעו להבחין בהבדלים בין מוצרי CBD למוצרים עם THC.

“אנו מתנגדים לתיקון המוצע לאור קושי אכיפתי בהיבט של זיהוי החומר כסם,” כותבת עו”ד פטר ומסבירה: “אנו מתנגדים לכך שהמשטרה תעסוק בבחינת החומר על מנת לבחון האם הוא אסור בחוק, צריך להיות ברור לחלוטין אם החזקת מוצר אסורה ללא צורך בבדיקת ריכוז החומר הפעיל במעבדות המשטרה”.

במשטרה מתנגדים בפרט לסעיף הקובע מהו בעצם מוצר CBD וכמה THC מותר שיכיל – עד 0.2% או 0.3% THC על פי טיוטת התיקון לחוק. אחוז זה, גם אם מזערי, עלול לדברי המשטרה לשמש את מי שייתפס עם קנאביס “רגיל” לטעון כי הקנאביס שברשותו מכיל גם הוא כמות נמוכה של THC.

טענה כזו שתוצג מצד מי שייתפס עם קנאביס תחייב לכאורה את המשטרה לבצע בדיקות מעבדה הדורשות משאבים וזמן רב, ולפיכך עדיף לעמדתם לקבוע כי THC אסור כליל ולהתיר את השימוש במוצרי CBD במרשם רופא בלבד.

“שיכורים ינהגו באין מפריע”

המשטרה טוענת עוד כי התרת שיווק מוצרי CBD תפגע גם באכיפה נגד נהיגה בהשפעת קנאביס. “כיום אין בידי המשטרה ערכות בדיקה לשם זיהוי תוצרי פירוקו של הסם ואף אם בעתיד יהיו ערכות לבדיקת רוק הן יתנו אינדיקציה לסמים בגופו של אדם אך לא לגבי ריכוזו של הסם בגוף,” הוסבר.

כך לטענת המשטרה לשוטר לא תהיה כל יכולת לקבוע האם החומרים בגופו של נהג חורגים מהסף “ולא יהיה מנוס מעיכוב של הנהג לשם דגימת דם המתבצעת בבית חולים ובבדיקה במעבדה טוקסיקולוגית, כך שכל אדם המשתמש במוצר CBD ונחשד בשימוש בסמים יוכל להיות מעוכב לזמן רב”.

מדובר לדבריהם “בקשיי אכיפה גדולים אך גם בחוסר נוחות עצום למשתמש שלא מעלה על דעתו שייתכן וייחשד כשיכור”. כמו כן “עד למועד קבלת הממצאים, נהגים אלו, גם אם יש בהם סיכון של ממש, ימשיכו לנהוג באין מפריע מכיוון שלמשטרה אין יכולת להשבית את רכבם ולפסול רישיונם”.

“CBD חוקי יוביל לקשיים משפטיים”

כדי לחזק את טיעוניה מציגה המשטרה שתי שאלות היפותטיות וגם את התשובות עליהן, אלו מבוססות על חוות דעתו של המומחה לטוקסיקולוגיה ד”ר שלמה אלמוג, שקבע אמנם בחוות דעתו כי CBD לא צפוי לפגוע בתפקוד הנהיגה, אך ציין גם שלגבי חלק קטן מצרכניו “יתכנו תופעות לוואי הכוללות ישנוניות וורטיגו”.

השאלה הראשונה היא “מה יקרה אם אדם ישתמש בכמות גדולה של מוצר CBD (המכיל עד 0.2% או 0.3% THC) – האם לא יתכן שכמות ה-THC בדמו לא תעלה מעבר לסף המותר?”. לדברי המשטרה, על בסיס חוות הדעת של ד”ר אלמוג, “התשובה היא חיובית והתוצאה הישירה תהיה נהיגה בהשפעת סמים תוך סיכון ממשי של הציבור ולכן לא נוכל להסכים לכך”.

השאלה השנייה היא “כיצד ניתן יהיה להבחין בעת ביצוע אכיפה בין נהג שנמצאו בגופו שיירי סם שמקורם בקנאביס לבין שיירי THC שמקורם במוצר CBD?”. התשובה לשאלה זו על פי חוות הדעת היא ש”ברגע שה-THC חודר למחזור הדם לא ניתן להבחין האם מקור ה-THC הוא בקנאביס או במוצר CBD ומכאן שלא ניתן יהיה לאכוף זאת”.

בנוסף, במקרה שאכן ייתפס אדם נוהג כשבדמו שאריות THC, לדברי המשטרה “ספק רב אם הפרשנות תתקבל על ידי בתי המשפט ברמה הנדרשת להרשעה בפלילים (מעבר לכל ספק סביר) וברור שבמצב המתואר האכיפה תהיה בלתי אפשרית שכן משתמשי קנאביס יטענו להפליה בהיעדר הבחנה בינם לבין צרכני מוצרי CBD”.

“יאפשר לקטינים לצרוך CBD”

“בשל הקשיים האכיפתיים עליהם הצבענו, מתנגדת המשטרה לתיקון המוצע,” נקבע עוד ונטען כי “אין להחריג ‘תוסף מזון’ מהגדרת ‘קנאביס’ שכן הדבר מאפשר לכולי עלמא ובכלל זה גם קטינים לצרוך את תוסף המזון ללא הגבלה וללא פיקוח.”

עוד נטען כי “באירופה ובארה”ב THC ו-CBD המופקים מקנאביס אסורים כתוספי מזון ולמעשה, לו יתקבל התיקון המוצע, מדינת ישראל תהיה חלוצה בנוגע לקביעת חומרי קנאביס כתוספי מזון, מקום שמדינות אירופה וארה”ב אוסרות זאת,” נטען.

במקרה זה המשטרה אמנם צודקת ששיווק CBD שהופק מקנאביס הוא אסור באירופה ובארה”ב, אך מתעלמת מכך שהפקת CBD מקנאביס המכונה “המפ” (Hemp – צמחי קנאביס עם פחות מ-0.2% או 0.5% THC) היא דווקא כן מותרת ברחבי אירופה וארה”ב ונפוצה וחוקית כאמור.

“לא ברור מה הם השיקולים העומדים להסדרה המוצעת ומדוע יש צורך בהחרגת תוסף מזון מהגדרת ‘קנאביס’ ומדוע לא להסתפק בהחרגת תכשיר רשום (במרשם רופא) בלבד,” מסכמת המשטרה ומזהירה כי יש סכנה שתיקון זה לפקודת הסמים אף מנוגד לאמנת הסמים של האו”ם לכאורה.

יש לציין שלמרות אי-חוקיותו של ה-CBD בישראל ועקב נפיצותו הרבה באירופה וארה”ב, נכנסים מדי יום למדינה המוני בקבוקי שמן CBD שנמכרים אונליין ואפילו באופן גלוי וחופשי בחנויות נוחות במרכז ודרום תל אביב – בינתיים ללא מעורבות המשטרה. בגלל שהשוק אינו מפוקח, יש 8 דברים שכדאי לבדוק היטב בטרם רכישה.

בשנת 2018 חשף מגזין קנאביס התייחסות ראשונית של המשטרה לסוגיית חוקיות ה-CBD – או אז טענו במשטרה כי מאחר ורכיב זה אינו מופיע בשמו המפורש בפקודת הסמים, בניגוד ל-THC, הוא כלל אינו סם ואיננו בלתי חוקי. לבסוף אחרי התערבות משרד הבריאות חזרה בה המשטרה מקביעה זו.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: “כיום, קנבוס הינו סם מסוכן בהתאם לפקודת הסמים. בגדרי המונח ׳קנבוס׳ נכללים הצמח, וכל חלק ממנו לרבות שורשיו אך למעט שמן המופק מזרעיו. CBD המופק מקנאביס נכלל בהגדרת סם מסוכן ושימוש בו מהווה עבירה. יבוא סם או החזקתו טעונים היתר של משרד הבריאות ועל כן מענה לשאלות העוסקות בנושא זה צריך להנתן על ידם. מדיניות האכיפה של המשטרה נגזרת בכל מקרה לנסיבותיו ובהתאם למדיניות האכיפה הכללית בתחום יבוא הסמים.”

המשך קריאה
Back to top button
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר